יש הרבה דרכים להגיע מנקודה א' לנקודה ב' ומה שנכון ברמה הרעיונית, בטח ובטח שנכון גם ברמה המוחשית. אם אנחנו צריכים לנסוע ממקום מסוים למקום אחר, בדרך כלל תהיה לנו האפשרות לעשות זאת דרך כביש מהיר וישיר יותר. לחלופין, ההרפתקנים שבינינו יודעים שנסיעה באוטו היא גם חוויה בפני עצמה, בין היתר בזכות הדרך המתגלה עם כל פניה והנופים עוצרי הנשימה שמחכים לנו בכבישים מרהיבים שונים ברחבי העולם.
לרגל השקתה של לקסוס LC500 יצא מותג הרכב היוקרתי מיפן בפרויקט Experience Amazing, אשר דוגל ביצירתיות מעוררת השראה המובילה לשילוב של יוקרה ואיכות. המכונית היא למעשה חלק מחזון רחב יותר שמפיק איכות והנאה מתחומים נוספים שקשורים לעולם הרכב כגון עיצוב, טכנולוגיה חדשנית ואמנות. זה הספיק כדי שנחגור חגורות ונצא למסע בין הכבישים הכי כיפים ויפים לנהיגה שיש בעולם.
נתחיל ב"הייוואי 1" בארצות הברית. הכביש היפהפה, המשתרע על קצת יותר מ-1,000 קילומטרים במערב קליפורניה, לחופי האוקיינוס הפאסיפי. הייוואי 1 מתפצל מכביש 101 בעיירה הקטנה לגט, מצפון לסן פרנסיסקו ומוביל את הנוסעים בו לחוויה בלתי נשכחת, הכוללת נסיעה על גשר הזהב המפורסם. החלק המיוחד ביותר של הייוואי 1 עובר דרך מחוז מונטריי, שם תוכלו למצוא בין היתר את העיירה המדהימה כרמל ואולי אפילו תצליחו לראות ברחובות את ראש העיר לשעבר, כוכב הקולנוע קלינט איסטווד. מי שממשיך עם הכביש עוד כמה שעות נסיעה דרומה, לכיוון לוס אנג'לס, יעבור בדרך בשני מוקדי עניין נוספים: טירת הרסט, שהייתה שייכת לאיל התקשורת וויליאם רנדולף הרסט (עליו בוסס הסרט "האזרח קיין) וממש סמוך אליה את סן סימון, שם שוכנים, על החוף, מאות אריות ים רעשניים. לקינוח, תוכלו לנסוע על צלע הר ולהביט לצד השני, שם האוקיינוס יתגלה במלוא הדרו לנגד עיניכם.
הייוואי 1 הוא כמובן לא הכביש היפהפה היחיד בארצות הברית. בלו רידג' פארקוואי נמשך לאורך כ-750 קילומטרים ומחבר בין שני פארקים לאומיים מקסימים: שנאנדואה בוירג'יניה וסמוקי מאונטנס בצפון קרוליינה. השם של הכביש ניתן לו מרכס ההרים שלצדו הוא משתרע, הבלו רידג', השייכים להרים האפלאצ'יים. בכל כמה קילומטרים תוכלו לעצור באזור המסומן בצד הדרך ולהתבונן בנוף הירוק המיוחד ואם אתם חובבי חיות, כאן תמצאו אותן בלי סוף. בין לבין, יש על הבלו רידג' פארקוואי גם כמה ערים גדולות, כולל רואנוק, וירג'יניה, שם כדאי להצטלם עם הכוכב הענק המשקיף על העמק. לשני אלה ניתן לצרף גם את הכביש המוביל לקיי ווסט, בקצה הדרום-מזרחי של ארצות הברית, לא רחוק מקובה. הכביש הזה מורכב מגשרים רבים, כולל אחד באורך של קצת יותר מ-20 קילומטרים, כאשר משני הצדדים שלכם תראו רק מים, ועוד קצת מים.
גם מחוץ לארצות הברית יודעים מן הסתם להתהדר בכבישים מושכי עניין ותשומת לב. בקצה הצפוני של נורבגיה, לחופי הים הנורבגי, אפשר למצוא את ה"אטלנטיק אושן רואד", כביש באורך 8.3 קילומטרים בלבד (קצת שונה מהמרחקים האמריקאים...), שיוביל אתכם דרך ארכיפלג, ממש בתוך המים. בשיאו של הכביש, שהוא למעשה חלק מכביש 64, ישנם שני גשרים: סטורסיסונדט והולבאגן, שהדרך הסלולה בהם כוללת ירידה חדה לכיוון המים. נסיעה על הגשרים הללו בזמן שהגלים למטה סוערים יכולה לספק חוויה בסגנון דיסנילנד.
בארגנטינה, "רוטה 40", כביש מספר 40, משלב בין היותו הכי ארוך במדינה, למעלה מ-5,000 קילומטרים של כביש רציף לבין היותו הכביש הכי יפה, כזה שלוקח את המטיילים בו לנופים המיוחדים ביותר במדינה הדרום אמריקאית. הכביש חוצה את ארגנטינה כולה, מדרום לצפון וכולל נסיעה בנופים של ארץ האש (פטגוניה) וטיפוס עד לגובה של כ-5,000 מטר מעל פני הים, בנקודה הגבוהה ביותר שלו, ארבה דל אקאי, בהרי האנשים. הוא עובר דרך 11 פרובינציות ועשרות ערים ועיירות ואפשר להגיע איתו כל הדרך עד לה קוויאקה, עיירה ציורית על הגבול בצפון המדינה, עם בוליביה.
באזור אוקיאניה שני כבישים מושכים את העין. הראשון הוא מילפורד רואד בניו זילנד (הייוואי 94). הכביש לא ארוך מדי וניתן להשלים אותו תוך כשעתיים של נסיעה, אבל הוא כן ייקח אתכם למקומות היפים ביותר בדרום-מערב ניו זילנד, כולל למילפורד סאונד, אגם מוקף הרים שנראה כאילו יצא מהאגדות. בדרך לשם, תיתקלו ב"אגמי המראה" בהם משתקפים הרי ארל שסביב ובנהר קלדאו, המסתיים עם מפלים עוצמתיים. באוסטרליה נמצא ה"גרייט אושן רואד", שמוביל את הנוסעים בו על קו החוף המפורסם ביותר ב"דאון אנדר". הכביש נמשך לאורך כ-250 קילומטרים והוא נבנה על ידי חיילים אוסטרלים ב-1932 ומשמש כיום ככביש זיכרון לגיבורי מלחמת העולם הראשונה. האטרקציה המרכזית שעל הכביש היא פארק "גרייט אוטוואי", המכיל מפלים וצמחים בלי סוף. כמו באגדות, כבר אמרנו?
לקינוח, נבקר באסיה וליתר דיוק, בסין. אם אין לכם פחד גבהים, נסו את "קראקורם הייוואי", כביש של כ-1,200 קילומטרים שיוצא מאזור איסלמבד, בירת פקיסטן ונמתח אל תוך הרי קראקורם הסינים, כשהוא מגיע לגובה של כ-4,700 מטר מעל פני הים בשיאו ולא יורד יותר מדי גם באזורים האחרים שלו. למעלה משני עשורים לקח לבנות את הכביש הזה, העובר לא הרחק מחבל קשמיר המפורסם.
אם אתם מעדיפים את החלק המזרחי של סין על פני החלק המערבי, תכננו נסיעה ב"טיאנמן מאונטיין רואד", אולי הכביש המפותל ביותר בעולם, שעולה אל תוך ההרים ומצריך מהנהג 101 אחוז ריכוז. הכביש נמשך לאורך כעשרה קילומטרים בלבד ובזמן הקצר הזה, מטפס למעלה מ-1,000 מטר בגובה, מה שהעניק לו את הכינוי "הכביש המחבר לגן עדן". כינוי אחר שלו הוא "הכביש המסוכן ביותר בעולם כיום", אז קחו גם את זה בחשבון.
